עולם עיצוב הצליל הוא אחד מתחומי הידע החשובים ביותר כיום למפיק המוזיקלי המודרני, וכולל בתוכו, מעבר ליכולת לתפוס וליצור באמצעות סינתיסייזרים, את היכולת לאפיין צליל לעומק ולהבין אותו על מנת לשלוט בו, אם בהקשר של הפקה, יצירה או מיקס. במאמר זה ניתן מבוא מקצועי לעולם הסינתזה, ומה חשוב להכיר על מנת להתחיל לצלול לעומקו.
מה זה סינתזה?
סינתזה במובן המילולי שלה משמעה "חיבור", אך ביישומה המעשי בסביבת הפקה מוזיקלית מתייחסת לדרך בה אנחנו מגדירים צליל, על מאפייניו הבסיסיים השונים: גובה צליל, משך הצליל, גוון הצליל ועוד. המושגים המוסכמים בהם נשתמש כדי לאפיין צליל לרוב יימצאו באותה צורה בממשק של סינתיסייזרים שונים, כך שהידע הזה ניתן ליישום, בדיקה והבנה ישירה שלו באמצעות אחד כזה, בין אם סינתיסייזר וירטואלי או פיזי.
סינתזה, באיזה מושגים משתמשים כדי לאפיין צליל?
קיימים מספר מאפיינים שחשוב להכיר על מנת לדעת לאפיין צליל לעומק, וזאת לרוב נעשה דרך השאלה של "באילו דרכים ניתן להבדיל בין שני צלילים שונים?":
עוצמת הצליל (Volume)
העוצמה היא אולי הדרך הקלה ביותר להבדיל בין צלילים, וכמובן תמדוד את ההבדל בין סאונד חלש לחזק יותר, ולרוב תימדד בדציבלים (dB) על הסקאלות השונות שבו (dbV / dbFS וכו').
גובה צליל (Pitch)
גובה הצליל הוא מהמאפיינים הבסיסיים ביותר של צליל, והוא מהווה אחת מהדרכים הפשוטות להפרדה בין צלילים, שכן רוב המוזיקה נעשית מתוך מחשבה ממוקדת על מימד זה. כדי להמחיש את אופן החשיבה, גובה הצליל יאפיין את ההבדל בין דו (C) לפה (F), בין אם ברמת חצאי-טונים, אוקטבות, או מה שביניהם ומסביבם.
משך הצליל (מעטפת / Envelope)
מאפיין חשוב ונוסף של צליל הוא המעטפת שלו, מושג שנועד כדי לתאר את ההתנהגות של צליל לאורך זמן, מרגע שנלחץ ה"טריגר" (לחיצת קליד, נקישה על תוף, פריטה על גיטרה וכו') ועד שדועך לשקט מוחלט. המעטפת הפופולארית ביותר כיום לתיאור של צליל היא מעטפת ה-ADSR, ר"ת Attack, Decay, Sustain, Release, ומאפיינת את גלגולי הצליל לאורכו:
- התקף (Attack) – השלב שמרגע תחילת הצליל ועד שמגיע לעוצמה המקסימלית שלו. לדוג': לכינור לרוב ייקח זמן מרגע תחילת הנגינה ועד הגעת התו לעוצמה המקסימלית שלו, לעומת תוף שלרוב יהיה התקף אפסי (כי הוא מתחיל בעוצמתו המקסימלית ומשם דועך)
- דעיכה (Decay) – השלב מרגע שהצליל הגיע לעוצמתו המקסימלית ועד שהוא מגיע לעוצמה היציבה שלו (שמוגדת ע"י Sustain / השהייה)
- השהייה (Sustain) – העוצמה שבה צליל נשאר ביציבות כל עוד פעולת הנגינה של התו נמשכת. לדוג': קליד בסינתיסייזר שנשאר לחוץ והתו לא ייפסק עד שהלחיצה תפסיק
- שחרור (Release) – השלב מרגע שהופסקה פעולת הנגינה ועד שעוצמת הצליל דועכת לשקט מוחלט
מעבר לחשיבות של מעטפת ככלי לאפיון של צלילים שונים ואיך הם מתנהגים, חשוב להכיר את המעטפת במיוחד בסביבה של סינתיסייזרים, שכן רוב ככל הסינתיסייזרים יאפשרו מיפוי של מעטפת לפרמטרים מסוימים בסינתיסייזר על מנת לעצב את הצליל שייצא ממנו, לדוגמה: מעטפת פילטר, גרף שמתאר את הפתיחה והסגירה של הפילטר על הסינתיסייזר מרגע שלחצנו על תו מסוים.
גוון הצליל (Timbre)
גוון הצליל הוא דרך קלה להבדיל בין צלילים שונים, גם אם הם לדוגמה מנגנים באותו גובה צליל או בעלי מעטפת זהה. כך אנו יודעים לזהות כאשר הכלי שאנו מאזינים לו הוא פסנתר, או גיטרה, או מערכת תופים, או כל כלי אחר. הגוון של צליל מסוים ייקבע ע"פ התכולה ההרמונית שלו, שתהיה מורכבת מתדר הבסיס (Fundamental Frequency) שלרוב יהיה הנמוך והחזק ביותר בתכולת התדרים של צליל, והרמוניות (Harmonics), תדרים נוספים שלרוב יהיו חלשים וגבוהים יותר בתכולת התדרים של הצליל.
השילוב בין שני רכיבים אלו הוא שיאפיין גוון של צליל מסוים, ובסביבת הסינתיסייזרים האחראי על כך הוא האוסילטור, או במילים אחרות גנרטור הצליל שלרוב יאפשר לנו לייצר צליל בגוונים בסיסיים שונים המאופיינים ע"פ תכולת התדרים שלהם וקרויים על שם צורת הגל שנגינה שלהם יוצרת:
- גל סינוס (Sine Wave) – צליל המורכב מתדר הבסיס בלבד. לרוב נחשב "נקי" ו"דל" יותר משאר הצלילים
- גל מרובע (Square Wave) – צליל המורכב מתדר בסיס והרמונית במכפלות אי-זוגיות של תדר הבסיס. לרוב מאפיין סאונד שמוכר ממשחקי וידאו ישנים
- גל משולש (Triangle Wave) – צליל המורכב מתדר בסיס והרמונית במכפלות אי-זוגיות של תדר הבסיס, אך ההרמוניות נחלשות באופן לינארי ככל שמתרחקות מתדר הבסיס.
- גל שן-מסור (Saw / Sawtooth Wave) – צליל המורכב מתדר בסיס והרמוניות במכפלות זוגיות ואי-זוגיות של תדר הבסיס. נחשבת לצורת הגל ה"עשירה" וה"מלוכלכת" ביותר
מעבר לתכולה ההרמונית של צליל, כמובן שקיימים הבדלים רבים נוספים בגוון אשר ניתן לזהות בין צלילים, כמו לדוג' ההבדל בין סאונד "יבש" ל"רטוב" (מבחינת הדהוד ואפקטים כמו ריוורב ודיליי), אך בסביבת הסינתיסייזרים לרוב אלו יהיו המושגים בהם נשתמש. כמובן שככל שניסיונכם כמוזיקאים ומעצבי צליל יגדל כך תדעו לזהות יותר ויותר הבדלים בין צלילים שונים.